יום חמישי, 26 באוגוסט 2010

כמה מחשבות על רגשות

כמה מחשבות על רגשות


כמה נפלא...לדעת שאני לא יודע, למרות שאולי בעצם אני כן יודע באיזשהו אופן באחורי תודעתי.
כל דבר שאני מתבונן בו, אני מגיב כלפיו ברגש מסויים... עניין, שעמום, חשש, דאגה, כעס, חיבה, חרדה, התנשאות,התלהבות, שלווה...

כמו מיתר של כלי נגינה שרוטט כאשר נוגעים בו או מעבירים עליו קשת. ככל שהאצבע קרובה יותר לגוף הגיטרה, המיתר סגור יותר ואז הצליל דק ולחוץ יותר ונדרשת אנרגיה רבה יותר להוציא איזשהו צליל. היו תקופות בחיי שלחצתי על המיתר כל כך קרוב לגוף עד שהרגש נחסם לגמרי ולא מסוגל היה להפיק צליל כלשהו.
כאשר אני מאפשר לצלילים לזרום דרך המיתר אני מרגיש פתוח ואז אני יכול לחוות את החיים במלואם. כמו מחט של פטיפון שנוסעת לה בתוך החריץ ורגישה לכל הגבשושיות הקטנות...
פעם, כשחנקתי את הצלילים זה היה מכיוון שלא הייתי מוכן להקשיב לצרימת הצלילים. הצלילים גרמו לי לצער ולזיכרונות לא נעימים מהעבר.

יכול להיות שהרגשות המגוונים הם בעצם שילובים... ממש כמו בממלכת הצבעים ששם תמצא אדום, צהוב וכחול ועמם ובחסרונם ניתן ליצור כל צבע שנרצה. כך גם עם רגשות... הם אינם רבים, אולם השילובים ביניהם הם אינסופיים. שלא לדבר על עוצמת הרגשות.
כשאני מרגיש משהו ... זהו בעצם נסיון לבחון את העולם סביבי - דרך רגש! ( ואולי זה בעצם נסיון לבחון את עצמי דרך תגובתי הרגשית לעולם סביבי?)
אני יכול להסתכל דרך העיניים ולקבל את המראה. להתבונן דרך השמיעה ולקבל את הצלילים. וכשאני מתבונן דרך הרגש אני מקבל את התנודות.
הויברציות האלה (הרגשות) מאפשרות לי "לדעת" דברים חדשים ... להרגיש זה בעצם סוג מסויים של "לדעת". בדומה ל"לראות" ובדומה ל"לחוש".
ישנם אנשים שמסוגלים להרגיש את עצמם בלבד כי הם חסומים לרעיון שהם מרגישים אחרים... אבל הרבה אנשים, כאשר נכנס מישהו עצבני לספייס שלהם הם מרגישים את עצבנותו וישר מגיבים. ומהו הביטוי ש"השמחה מדבקת"? כיצד היא מדבקת? מפני שאנשים מרגישים את הרגש של אנשים אחרים ומגיבים כלפיו.
לנשימות יש השפעה מאוד גדולה על רגש... של האדם ושל אחרים. אני יכול להדגים את זה... נסה להרים משהו כבד יחסית ושים לב לכך שאתה נושם עמוק בדיוק לפני... ועכשיו שאתה מודע לכך... שים למה שקורה לנשימה של האנשים שלידך כשאתה עושה את זה...
כאשר אנשים נלחצים זה מייד משפיע על סביבתם. וגם כשהם מאושרים.
זה לא טריק שהמצאתי... זה מהטריקים שבנויים בעולם הזה ולא מלמדים אותנו עליהם בבתי הספר.
אני מאמין שכולם רוצים להיות מאושרים ולהשתחרר מכאב... וכל מגוון הרגשות נמצא אי שם בטווח הזה שבין סבל לאושר. אבל רק אם אתה מאפשר לעצמך להיות ולחוות את כולם ובאמת להסכים לקיומם.. רק אז אדם יכול באמת להיות חלק מהאלוהות שדיברתי עליה במאמר על אלוהים ואני.
בפוסט ההוא כתבתי גם שרק כשאנחנו מתבוננים באחר ומחפשים בו את האלוהים שבו... רק אז אנו יכולים באמת להגיע אליו, למניעים שלו, ולהביא סיטואציות לפתרון. רגש הוא אמצעי מופלא להתחברות הזאת... ולכל התחברות אחרת.
והבוקר, במיוחד, כיף לי להרגיש.
 
אורי אשכנזי

 
© כל הזכויות שמורות לאורי אשכנזי www.orimagic.com

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אירעה שגיאה בגאדג'ט זה